מודלינג ודוגמה אישית

ציטוט מאחד האבות שליוויתי: "נפל לי אסימון חשוב בנושא גידול ילדים ובפרט לגבי ה'מודלינג' - איך הילדה תדע אם לא נראה לה?"

ילדינו באים לעולם עם "תשתית חברתית" מובנית, ומתפקידנו למלא אותה בתוכן.

הילדים צופים בנו ולומדים ממעשינו ותגובותינו.

בדיוק כמו שהם נולדים עם תשתית לדיבור אבל לא יודעים לדבר עד ששומעים אותנו ומחקים אותנו.

נזכור שהילדים רואים הכל! את הדברים הטובים, כמו את הדברים הרעים.

עלינו להבין שהילדים רואים אותנו ולומדים מאיתנו איך מתנהגים חברתית. חשוב מאוד להראות להם במעשים ולהדגים איך נכון להתנהג במשפחה ובחברה. אם נראה להם שאנחנו משתפים את חוויותינו בשיחה הם ילמדו לשתף בעצמם. אם נדגים להם שיתוף פעולה בין ההורים הם ירצו לשתף פעולה איתנו ובהמשך גם עם אחרים.

כשנשמש מודל לחיקוי בנושא של הבעת רגשות לילדים יהיה קל יותר ללמוד להביע רגשות. גם נחמד יהיה שילמדו מאיתנו מתי אומרים תודה, שמותר לבקש עזרה ו"חלילה" גם לבקש סליחה.

הילדים מסתכלים עלינו בהערצה בגיל הרך, ורוצים להיות כמו הגדולים, לכן עלינו לשקול איך לשמש להם מורי דרך ומנטורים לחיים, ולא לצפות שהם יידעו לבד.

הכי חשוב זה שאם אנחנו לא נעשה זאת הם יחפשו מודלינג מחוץ למשפחה ואז השליטה כבר לא בידיים שלנו.