הפרפר - סיפור עם תובנה

יום אחד סבא חביב נתן לנכדו גולם של פרפר. הסב אמר לנכד "שמור על הגולם במקום בטוח וכשיגיע היום והגולם יבקע ייצא ממנו פרפר יפה. אבל אתה צריך להבטיח לי שכשהפרפר ירצה לצאת, בשום אופן לא תעזור לו אלא רק תסתכל".

הילד שמר על הגולם ומידי יום הציץ לראות אם הוא בוקע. יום אחד זה קרה. הגולם החל להפתח והילד התבונן בו בעניין רב. לאט לאט החל להגיח הפרפר ונראה היה שהוא מתאמץ מאוד כדי לצאת. הילד הביט משתומם בפלא, ורצה מאוד לראות כבר את הפרפר בשלמותו.

הזמן עבר בעצלתיים והפרפר נאבק בקליפת הגולם עוד ועוד ולא יצא. לילד נראה שהפרפר לא מצליח לצאת ולכן עזר לו לקרוע את הקליפה. הפרפר יצא לאוויר ונפל לקרקע. הוא לא הצליח לעוף ולאחר מספר שעות מת.

הילד רץ אל סבו בדמעות. הסבא מיד הבין מה קרה ואמר "זוכר שביקשתי שלא תעזור לפרפר לצאת? ובכל זאת לא התאפקת. חשבת שאתה עוזר לו אבל למעשה פגעת בו". "חייבים לתת לפרפר לעשות את הבקיעה לבדו, כי כך הפרפר מתחזק ומאמן את גופו וכנפיו להמשך חייו".

כך גם אנחנו ההורים חייבים בדברים מסויימים לתת לילדים להתמודד עם הקשיים כדי שיתחזקו וילמדו להתמודד בהמשך החיים.

כמה זה מפתה לדאוג לילדים בכל בעייה ולפתור עבורם כל דבר, אך למעשה זה מחליש אותם. זה קורה לנו בעיקר בהתמודדויות רגשיות. קשה לנו לראות את הילדים בעת קושי שנתקלים בו אך כדאי תמיד לזכור כי כמו הפרפר הם גם צריכים להתנסות לבד.

ללא המאמץ והתסכול הם לא יידעו איך להתגבר על משברים בעולם המבוגרים.